האתגר שבסוללות ומכשירים פגומים
סוללות ישנות מכילות חומרים מסוכנים כמו ליתיום, ניקל וכספית. כאשר סוללות נזרקות לאשפה רגילה, החומרים הכימיים שבהן עלולים לדלוף ולזהם את הקרקע ואת מי התהום. בנוסף לכך, מכשירים אלקטרוניים פגומים מכילים רכיבים כמו זהב, נחושת ופלסטיק, שדורשים טיפול מקצועי כדי למנוע נזקים סביבתיים.
מחקרים מראים שישראל מייצרת מדי שנה כ-3,000 טון פסולת סוללות ומיליוני מכשירים אלקטרוניים, אך רק חלק קטן מהם נאסף וממוחזר בצורה נכונה.
מה יכולים לעשות אנשים פרטיים?
אנשים פרטיים ממלאים תפקיד קריטי בטיפול נכון בפסולת אלקטרונית. הנה כמה צעדים שכל אחד יכול לבצע:
מה צריכים לעשות מחזיקים בפסולת ועסקים?
מחזיקים בפסולת, כמו עסקים, מפעלים ויבואנים, מחויבים לפעול לפי החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות. עבורם, תהליך הטיפול בסוללות ישנות ובמכשירים פגומים כולל:
איך לזהות נקודות איסוף מוסדרות?
בין אם אתם אנשים פרטיים או מחזיקים בפסולת, חשוב להימנע מהשלכת סוללות ומכשירים פגומים לפח האשפה. בישראל, רשויות מקומיות וחנויות חשמל מחויבות להציב מתקני איסוף זמינים לציבור. בנוסף, תאגידי מחזור כמו ת.מ.י מציעים מידע על מיקומי נקודות האיסוף.
לסיכום – אחריות לכולם
מחזור סוללות ישנות ומכשירים פגומים הוא לא רק חובה סביבתית, אלא גם הזדמנות ליצירת ערך. בין אם אתם אנשים פרטיים שמוסרים סוללות לנקודות איסוף או עסקים המתקשרים עם תאגידי מחזור, לכולנו יש תפקיד במניעת נזקים סביבתיים ובשמירה על כדור הארץ.
