כתבת מערכת

האתגרים הגדולים ביותר במחזור פסולת אלקטרונית בישראל

פסולת אלקטרונית נחשבת כיום לאחד האתגרים הסביבתיים המורכבים ביותר בעולם, וישראל אינה יוצאת דופן. בעוד שמדינות רבות פיתחו מערכות מתקדמות למחזור וטיפול בפסולת אלקטרונית, בישראל ניצבים בפני מספר אתגרים מרכזיים שמונעים מיצוי מלא של הפוטנציאל בתחום זה. במאמר הבא נסקור את האתגרים המרכזיים, לצד דוגמאות שממחישות את המצב הקיים ואת ההזדמנויות לשיפור.

מחסור במודעות ציבורית

אחד האתגרים הבולטים ביותר הוא המחסור במודעות ציבורית לנושא. רבים מהתושבים אינם מבינים את ההשלכות הסביבתיות של פסולת אלקטרונית לא ממוחזרת, כמו זיהום הקרקע, המים והאוויר.

סקר של המשרד להגנת הסביבה משנת 2023 מצא כי רק כ-30% מהתושבים בישראל מכירים את נקודות האיסוף לפסולת אלקטרונית הקרובות אליהם. בנוסף, לא מעט משקי בית משליכים מכשירים אלקטרוניים ישנים לפח האשפה הרגיל, פעולה שמונעת את מחזורם ומובילה לזיהום סביבתי חמור.

תשתיות מחזור לא מספקות

למרות ההתקדמות שנעשתה בעשור האחרון, תשתיות המחזור בישראל עדיין אינן מספקות מענה הולם לכמות הפסולת האלקטרונית המיוצרת מדי שנה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בישראל נוצרת מדי שנה כ-130 אלף טון פסולת אלקטרונית, אך רק חלק קטן ממנה נאסף ומטופל בצורה מקצועית.

ברחבי הארץ פועלות נקודות איסוף רבות, אך הפיזור הגיאוגרפי שלהן אינו שוויוני, ורבים מהיישובים בפריפריה אינם נהנים מגישה נוחה למתקני מחזור.

אתגרי אכיפה ורגולציה

החקיקה הישראלית, ובראשה החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, מציבה יעדים ברורים למחזור פסולת אלקטרונית. עם זאת, אכיפת החוק אינה אחידה, ורבים מהמחזיקים בפסולת – כולל יצרנים, יבואנים ועסקים – אינם עומדים בדרישות.

בנוסף, התמריצים הכלכליים למחזור עדיין מוגבלים, מה שמקשה על גיוס שותפים לתהליך המחזור מצד המגזר הפרטי.

פסולת "בלתי נראית" – מוצרים קטנים ונסתרי מחזור

אתגר נוסף הוא הטיפול בפסולת "בלתי נראית" – מוצרים קטנים כמו מטענים, כבלים, אוזניות ומכשירים קטנים נוספים. מוצרים אלו נתפסים כזניחים על ידי הצרכנים, אך כשהם נזרקים לפח הרגיל בכמויות גדולות, הם הופכים למפגע סביבתי משמעותי.

למשל, נתונים מראים כי בישראל, רק כ-15% מהמטענים הישנים נאספים לנקודות מחזור ייעודיות, בעוד שהיתר נזרקים לאשפה רגילה.

שיפור אפשרי – מודלים מהעולם

על אף האתגרים, ישראל יכולה ללמוד ממדינות כמו שוודיה וגרמניה, שבהן יושמו מודלים מוצלחים למחזור פסולת אלקטרונית. באמצעות שיפור התשתיות, הגברת המודעות הציבורית והחמרת האכיפה, ניתן יהיה לקדם את תחום המחזור ולמנוע נזקים סביבתיים עתידיים.

סיכום – אתגר והזדמנות

האתגרים בתחום מחזור פסולת אלקטרונית בישראל מציבים תמונה מורכבת של אתגרי מחזור, אך גם הזדמנות לשיפור משמעותי. באמצעות שילוב של תשתיות מתקדמות, פעילות של תאגיד מחזור, חינוך הציבור ואכיפה אפקטיבית, ישראל יכולה להפוך את הפסולת האלקטרונית מאיום סביבתי לנכס כלכלי וחברתי.

 

מאמרים נוספים

דוגמאות עולמיות לטכנולוגיות מחזור מובילות
הטיפול בפסולת האלקטרונית הוא אתגר גלובלי הדורש חדשנות ושיתוף פעולה בינלאומי.
היתרונות העסקיים של הצטרפות ליוזמות מחזור
בעידן שבו המודעות הסביבתית עולה, השתתפות ביוזמות מחזור מהווה צעד הכרחי לא רק לעסקים, אלא גם לכל מי שמוגדר כמחזיק פסולת – מפעלים, רשויות מקומיות, מוסדות ויבואנים.
כלכלה מעגלית במגזר הפרטי: איך עסקים יכולים להרוויח ממחזור?
המעבר לכלכלה מעגלית אינו רק פתרון סביבתי – הוא הזדמנות כלכלית משמעותית, במיוחד עבור המגזר הפרטי.